לַמְנַצֵּ֥חַ אֶֽל־הַנְּחִיל֗וֹת מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
אל הנחילות. מנחם פתר בכולן נחילות ועלמות גיתות ידותון כלם שמות כלי זמר הם ונעימות המזמור היתה לפי שיר הראוי לאותו כלי ומדרש אגדה יש מפרשים נחילות לשון נחלה ואין זה משמעות התיבה וגם ענין המזמור אינו מדבר בנחלה ויתכן לפתור נחילות גייסות כמו נחיל של דבורים וכמו (תהילים י״ח:ה׳) ונחלי בליעל ות"י סיעת חייבין תפלה בשביל גייסות אויבים הבאים על ישראל ואומר המשורר מזמור הזה בשביל כל ישראל:
למנצח אל הנחילות - אל כמו על בטעם כמו ותתפלל על ה', אל הנער הזה להפך ולא יתחלף האל"ף בעי"ן, רק אותיות אהו"י הם המתחלפים ושי"ן בסמ"ך, כי הם קרובים במוצא.
והנחילות - תחילת פיוט אולי הוא מגזרה ינחלו לכם, כדרך: האכילה ההיא.
למנצח אל הנחילות מזמור לדוד: כבר פרשתי טעם הנחילות ושאר מיני הנגון במזמור שלפני זה. ורבנו האי, זכרו לברכה, פרש המלה מלשון נחיל של דבורים בדברי רבותינו, זכרם לברכה (משנה בבא קמא י ב). רצונו לומר: כי נגונו היה דומה לשריקת הדבורים. וזה המזמור גם כן כנגד אויבי דוד שהיו לו שונאים בישראל. ורבותינו, זכרם לברכה, אמרו (מדרש שוחר טוב במקומו): כי על דואג ואחיתופל שונאיו אמרו.
הנחילות. מלשון נחיל של דבורים (ב״ק קי״ד) והוא שם כלי זמר אשר קולו נשמע כשריקת הדבורים:
למנצח המזמור הזה נחלק לשני חלקים, (חלק א' עד פסוק ט') הוא כעין הצעה מגדר התפלה וענינה ואיך יתרגש לב המתפלל לה', (חלק ב') היא הבקשה, מבקש ינחה ה' במעגלי צדק ויצילהו מיד שורריו:
