אָדָ֣ם בִּ֭יקָר וְלֹ֣א יָבִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃ {פ}

אדם - אמר רבי יהודה הלוי: מנחתו משכבו כבוד ואדם ביקר בל ילין פירוש יש עם אדם יקר שלא ילין והטעם שלא ישכב וימות והוא כבוד הנשמה וכן אדם שלא למד לא יבין על כן כבהמות.

אדם. האדם הזה הוא ביקר והוא הנשמה הנקראת כבוד:

ולא יבין. בעודנו בחיים אין תבונה בו לאחוז דרכי הנפש כמו הבהמות לפיכך במותו יהיה נמשל להם ותאבד נפשו באין תקוה:

אדם ביקר. ר״‎ל אף תבין כי האדם אשר הוא ביקר העושר ולא יבין לבל ישים בו כל חמדתו ולבטוח בו שהוא נמשל לבהמות ודומים להם ביתרון הדעת דמיון גמור:

ואדם, האדם שי"ל יקר שהיא נפשו הנצחיית שהוא יקר אמתי, והוא לא יבין ויחליפנה בעבור הבל ורעות רוח, א"כ הוא נמשל כבהמות נדמו, כי חיי גוף האדם דומה כחיי הבהמה כמות זה כן מות זה: