תָּ֭בוֹא עַד־דּ֣וֹר אֲבוֹתָ֑יו עַד־נֵ֝֗צַח לֹ֣א יִרְאוּ־אֽוֹר׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
תבוא - שב אל נפשו של העשיר ככתוב למעלה.
עד דור אבותיו - שהיו כמוהו בלא חכמה.
עד נצח לא יראו אור - זהו השכר ותענוג הנשמה לאור באור אדוניה, שנתנה והוא לקחה וככה בספר בן גוריון יקרא אור העולם הבא, אור הגדול וכבר הזכרתי טעמו.
תבא. לפי שזכר נפש הרשע שהיה לו להטיב ולא הטיב לפיכך תבא הנפש ההיא עם נפשות אבותיו שהיו רשעים כמהו ותאבד עם נפשותם:
עד נצח לא יראו אור. כמו אור הצדיקי' והוא אור החיים שיחיו לעדי עד:
תבוא וגו׳. כאשר תבוא להשכיל אף עד גמול דור אבותיו אשר ג״כ היתה כל חמדתם לאסוף הון אז תבין שעד נצח לא ראו אור עוה״ב:
תבא, אם תבא עד דור אבותיו (של האיש שלא ירד אחריו כבודו) תראה כי עד נצח לא יראו אור כי יאבדו לנצח:
