לָֽמָּה־פָנֶ֥יךָ תַסְתִּ֑יר תִּשְׁכַּ֖ח עׇנְיֵ֣נוּ וְֽלַחֲצֵֽנוּ׃

למה - או אתה כאדם מסתיר פניו שלא יראה מה יעשו אויביו, או ראית ושכחת על כן תשכח עניינו ולחצינו.

וטעם תשכח - כנגד לא שכחנוך.

למה. כאדם שאינו רוצה לראות הצרה או ראית ושכחת וזהו:

תשכח עניינו. דברה תורה כלשון בני אדם:

תשכח. מוסב על למה תשכח וכו׳‎:

ולחצנו. ענין דחק: