אֵין־מְתֹ֣ם בִּ֭בְשָׂרִי מִפְּנֵ֣י זַעְמֶ֑ךָ אֵין־שָׁל֥וֹם בַּ֝עֲצָמַ֗י מִפְּנֵ֥י חַטָּאתִֽי׃

אין מתום - מגזרת תם, והטעם בריאות והנה הזכיר הסבה הקרובה למה זה, מפני זעמך והרחוקה.

מפני חטאתי - כי בעבורה זעמתני.

אין מתם בבשרי מפני זעמך מתם: שלמות ובריאות. רוצה לומר: כי בשרו נגוע כלו. והמ"ם הראשונה נוספת, ושרשו תמם. ואדני אבי, זכרו לברכה, כתב: כי המ"ם הראשונה שרש והוא מן מתי מספר (שם לד ל), ושרשו מתה, ובתשלומו מתיום בשקל שלשם, פתאם. ופרושו: שלא נשאר בו צורת אדם מרוב נגעיו.

אין שלום בעצמי אפילו עצמי שהן חזקות מן הבשר אינן בשלום, כי כאבות הן. וטעם מפני זעמך:

מפני חטאתי: כי זעמת עלי מפני חטאתי, ולא לחנם. כי חיב אדם להצדיק עליו את הדין: ידע בעון, עצמו, או לא ידע.

אין מתום. אין מקום תם ושלם בבשרי מהיסורים הבאים עלי מפני כעסך:

מפני חטאתי. מהיסורים הבאים מפני חטאתי:

אין, מבאר שני אלה, נגד מ"ש ותנחת עלי ידך אמר שעי"כ אין מתום בבשרי מפני זעמך, שהכה כל הבשר החיצוני, ונגד מ"ש כי חציך נחתו בי מפרש אין שלום בעצמי מפני חטאתי, שעצמי הפנימיות מלא יגון ויאוש מפני החטא: