אֲבָרְכָ֣ה אֶת־יְהֹוָ֣ה בְּכׇל־עֵ֑ת תָּ֝מִ֗יד תְּֽהִלָּת֥וֹ בְּפִֽי׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
לפני אבימלך. כך כל מלכי פלשתים נקראים וכל מלכי מצרים פרעה ואע"פ ששמו אכיש קורין לו אבימלך, ומדרש אגדה שהיה צדיק כאבימלך (שנכתב בתורה אצל שרה) שלא רצה להרגו ואנשיו אומרים לו (שם) הלא זה דוד מלך הארץ כדאיתא במדרש תהלים:
אברכה - בכל עת בהיותו במרחב, או בצר או בטעמו או בשנותו אותו.
אברכה את יהוה בכל עת תמיד תהלתו בפי: כי תמיד הוא עשה לי נסים וחייב אני לברכו ולהללו תמיד בכל עת. ובדרש (שם): מה הוא תמיד? זהו שאמר הכתוב (קהלת ג יא): את הכל עשה יפה בעתו. אפילו השטות יפה בעתו (בעתה); הוי: לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך. עשה עצמו כשוטה ושנה את עצמו (טעמו) וכתב על הדלתות: אכיש מלך גת חיב לי מאה רבוא זהובים.
אברכה את ה' בכל עת, ר"ל בין בעת טובה בין בעת רעה אברך ה', כי אאמין שהרעה היא לתכלית הטובה, אחר שתמיד תהלתו בפי, שאני מהלל אותו תמיד על השגחתו וטובו וחסדו, וא"כ א"א שיהיה עת רעה במקרה, ואחר שהוא השגחיי בודאי הוא לטובה שא"א שיעשה רע שזה נגד תהלתו:
