לְדָוִ֨ד ׀ שׇׁפְטֵ֤נִי יְהֹוָ֗ה כִּֽי־אֲ֭נִי בְּתֻמִּ֣י הָלַ֑כְתִּי וּבַיהֹוָ֥ה בָּ֝טַ֗חְתִּי לֹ֣א אֶמְעָֽד׃

שפטני ה'. ובמקום אחר הוא אומר אל תבא במשפט וגו' (לקמן קמ"ג) אמר דוד כשאתה דן את הרשעים שפטני כי לפי הרשעים אני צדיק וכשאתה דן את הצדיקים אל תביאני במשפט:

לדוד שפטני - אמר רבי משה: כי טעם שפטני קח משפטי ועשה לי דין מאויבי. הנכון בעיני: שטעמו קח הדין ממני אם נטה לבי מאחריך, על כן כי אני בתומי, כמו: תמים תהיה.

ובה' בטחתי - שיעזרני להיות לבי שלם, על כן לא מדעתי.

לדוד שפטני יהוה שפטני וראה אם לבבי ישר אליך וכפי לבבי שפטני.

כי אני בתמי הלכתי וביהוה בטחתי לא אמעד: כלומר בתם לבבי ובכל אשר היה לי בטחתי ביי', לפיכך אין ראוי לי שאמעד. ובדרש (שוחר טוב בהפוך חלקי המאמר): כתוב אחד אומר שפטני וכתוב אחד אומר (תהלים קמג ב): ואל תבוא במשפט את עבדך? אמר דוד לפני הקדוש, ברוך הוא: בשעה שאתה דן את הרשעים שפטני; בשעה שאתה דן את הצדיקים אל תבוא במשפט את עבדך!

שפטני. לקחת משפטי משונאי:

לא אמעד. לזה מהראוי שלא אמעד:

אמעד. ענין החלקה והשמטה ממקום:

לדוד, בתפלה זו יזכיר כי אינו מכת הצבועים המלאים רע בסתר וחונפים בגלוי, עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס, כי לבבו נאמן לאלהיו ומעשיו אין בם דופי, הוא נקי בין במעשה בין במחשבה, ולכן מבקש שלא יקרהו מקרה החנפים בין באושר הנפשי בין בהצלחת החיים העולמיים שפטני ה', ר"ל אתה תחוה מה משפטי ועניני, ואתה יודע שאני צדיק, בין במעשה כי אני בתומי הלכתי, ובין במצפון ואמונת הלב כי בה' בטחתי בטחון חזק שלא אמעד ממנו בשום פעם: