עַתָּ֤ה יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י הוֹשִׁ֥יעַ ׀ יְהֹוָ֗ה מְשִׁ֫יח֥וֹ יַ֭עֲנֵהוּ מִשְּׁמֵ֣י קׇדְשׁ֑וֹ בִּ֝גְבֻר֗וֹת יֵ֣שַׁע יְמִינֽוֹ׃

עתה - דברי כל אחד כן ידברו או הם דברי המשורר ברוח הקדש והוא הנכון בעיני.

ומשיחו - הוא דוד, או המשיח בנו ובמה יענהו בגבורת הישועה שתעשה ימין השם לא ימין דוד, בעבור הבא אחריו.

עתה ידעתי יאמר כל אחד ואחד מישראל: עתה ידעתי

כי הושיע יהוה משיחו כלומר: משיחו ומלכו הוא, והוא רוצה בו; ולא כמו שהיו אומרים עליו איביו, כי חוטא היה, ולא היה רוצה האל בו, כמו שהיו אומרים לו אין ישועתה לו באלהים סלה (תהלים ג ג). ועתה כשתושיעהו יודו כלם, כי משיחו הוא והוא מושיעו.

יענהו משמי קדשו בגברות ישע ימינו: כי במעט עם היה מפיל רבבות מאיביו, ולא היה יכול להיות זה, אלא בגבורות ימין האל שישלח להושיעו.

עתה ידעתי. מהנפלאות אשר נעשו עתה לדוד מהם אדע שעד הנה הושיע ה׳‎ למשיחו במה שלא היה נלכד ביד שאול ולא במקרה וברוב תחבולותיו היה נמלט:

יענהו. אז ענהו משמי קדשו להושיעו בגבורות התשועה הבאה מימינו:

עתה, (מאמר ראש המשוררים) עתה ידעתי בבירור כי יענהו משמי קדשו הושיע ה' משיחו, שעל משאלותיו הגיע לו מענה להודיעו שה' בעצמו הושיע משיחו, ומענה זאת יגיעהו ע"י גבורות ישע של ימינו, ע"י שתהיה הישע בגבורות המתיחסות לימין שהוא למעלה מדרך הטבע, ומאין ידעתי זה? כי (ח-ט) אלה מפה ברכב, ואלה מפה לוחמים בסוסים, ואנחנו לא עשינו שום דבר רק בשם אלהינו נזכיר, ובכ"ז המה כרעו ונפלו, וגם מבאר שהיה הבדל בינינו וביניהם, אם בענין האמצעיים, שהם בחרו אמצעיים פחותים רכב וסוסים ואנחנו בחרנו ענין גדול במעלה כי בשם אלהינו נזכיר, אם בענין התכלית שהמה כרעו ואנחנו קמנו: