שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי וְאֶתְּנָ֣ה ג֭וֹיִם נַחֲלָתֶ֑ךָ וַ֝אֲחֻזָּתְךָ֗ אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃

שאל - מנהג האב להנחיל את הבן, על כן אמר: ואתנה גוים נחלתך.

אפסי ארץ - מגזרת: כי אפס כסף מקומות נגזרים מישוב.

שאל ממני והוא אמר לי: שאל ממני.

ואתנה גוים נחלתך כמו שאמר לו: ואכרתה את כל איביך מפניך ועשתי לך שם גדול כשם הגדלים אשר בארץ (שמואל ב ז ט); ואמר (שם ח יד): ויהי כל אדום עבדים לדוד; ואמר (שם שם ו). ותהי ארם לדוד לעבדים; ואמר (דברי הימים א יד יז): ויצא שם דויד בכל הארצות ויי' נתן את פחדו על כל הגוים. זהו שאמר ואתנה גוים נחלתך.

ואחזתך אפסי ארץ: הם קצות הארץ; ואפס וקץ קרובים בענין.

שאל. לזאת שאל ממני ואתן שאלתך:

אפסי. קצות כי בקצה הארץ כאלו אפס וכלה: