אספרה - דברי דוד עם הנבואה שלו, או דברי המשורר מדבר בעדו.
וטעם אל חק - זה שאספר אשים אותו לחק שיסופר והוא אמר אלי בני אתה לעבוד את השם, כבן יכבד אב.
אני היום ילדתיך - כמו: צור ילדך תשי.
אספרה אל חק זהו מאמר דוד שאומר: זה הספור אשים לי לחק ולמנהג. ומה הוא הספור? כי
יהוה אמר אלי בני אתה וממנו באה לי המלוכה; ולכן אל יערער שום אדם עליה, כי יי' לקחני לבן, כמו שאמר לשמואל (שמואל א טז א): כי ראיתי בבניו לי מלך. כלומר: המלך הזה לי הוא, ובני הוא ועבדי הוא, ושומע אלי. כי כל מי ששומע לעבודת האל יקרא בנו, כמו שהבן שומע אל האב ומזומן לעבודתו. וכן בנים אתם ליי' אלהיכם (דברים יד א); אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן (שמואל ב ז יד); ואמר: בני אל חי (הושע ב א).
אני היום ילדתיך: היום שנמשח הוא היום שלקחו האל לו לבן, כמו שאמר (שמואל א טז א) לי מלך. ואמר: היום ילדתיך, כי אותו היום נולדה בו רוח אלהים כמו שכתוב (שמואל א ט זיג) ותצלח רוח יי' אל דוד מהיום ההוא ומעלה. ומהיום ההוא ומעלה אמר שירים ומזמורים ברוח הקדש שנולדה לו ונאצלה עליו מהאל. וכן רוח גבורה נוספה בו מהיום ההוא ומעלה. וכן אמר: (דברים לב יח) צור ילדך תשי, שגדל אותך ונתן חכמה בלבך ושכל ביום מעמד הר סיני. וכן הוא אומר (שם שם ו): הלא הוא אביך קנך; כי אם אמר ילדך קנך על היצירה לא היו זו לישראל יותר משאר בני אדם. הלא תראה מה שאמר: הליי' תגמלו זאת? (שם) כלומר זהו הגמול שתגמלו לו על כל הטובה שעשה לכם! הלוא הוא אביך קנך?! ואמר: צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך (שם שם יח) כמו שאמר אביך, כי הוא לכם כמו האב והמחללת והיא האם.
אספרה. אמר דוד אספר את הדבר החקוק בספר שה׳ אמר אלי בני אתה כמ״ש בני בכורי ישראל (שמות ד׳:כ״ב-כ״ג) והמלך יחשב ככל העם:
אני היום ילדתיך. ר״ל חביב אתה בעיני כבן לאב ביום הולדו:
אל חק. את חוק וכן וירדפו אל מדין (שופטים ז׳:כ״ה):
חק. מלשון חקיקה וכתיבה:
אספרה אל חק, כמו שיש חקים ודתות להתנהגות המדינה, כן יש חקים ודתות בין העמים, חקים כוללים בכל המדינות למשל, חק קבוע ונימוס כולל, שאין לעם ומלך ליפול על גבולות מלכים ועמים בלא איזה טענה מספקת, וכל העובר על החקים האלה ויצא בזרוע להחריב עמים ולגזול נחלתם, יקרא בשם עריץ מרגיז הארץ וכדומה, אבל אני בצאתי לכבוש גוים ולהחריד ממלכות אספר את החק והנימוס שניתן לי על זה מאת ה', שה' אשר הארץ ומלואה שלו נתן לי רשות על זה ושם אותה לי לחק ולמשפט (כמ"ש במדרש שלא יאמרו לסטים אתם שכבשתם ארצות ז' עמים וכו' הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו') ומהו החק? ה' אמר אלי, אחר שבני אתה, ואני היום ילדתיך, ממליץ כאילו היום עת רגשו גוים נגדו למרוד בו, ילד אותו ה' והיה לו לבן למשול על הכל, כבן המושל בנכסי אביו, כמ"ש ואני נסכתי מלכי, ואם כן שאל ממני כי מצדי לא יבצר רק אם תשאל ותבקש, ואתנה גוים נחלתך שהם יהיו לך לנחלה, כבן הנוחל את נכסי אביו כן תנחל כל אשר לי, ולא לבד לנחלה אבל גם לאחוזה, שלפעמים ינחל אדם נכסים במדינת הים ולא יאחז בם שיהיו תחת רשותו, ולא לבד גוים הקרובים כי גם תאחז ותכבש עד אפסי ארץ, וזה חק אחד, אשר הרשה לי לכבוש כל עמי הארץ, וזאת שנית תרועם ותרוצצם בשבט ברזל, והם יהיו ככלי יוצר המוכן לקבל הניפוץ והשבירה לגמרי, רצה לומר שהרשה גם כן להכריתם ולהאבידם לגמרי: