תְּהִלִּים י״ח · י״ב

ישת - בשאון גלי הים יתגעשו מימיו וירבה האיד העולה, על כן יולד שם חשך, וזה הוא חשכת מים עבי האד כאשר יהיה עב והוא הענן. והטעם רדת הגזרות ואין אדם רואה אותם.

ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו חשכת מים עבי שחקים:

ישת חושך. להחשיך להאויב:

סביבותיו. החושך שם סביב סוכתו להיות מוכן לפניו:

חשכת. החושך הזה בא מחשכת רבוי המים הנבלעים בהעבים הפרושים תחת השחקים:

שישת חשך סתרו, ר"ל את החושך שבו יסתתר ה', את החושך הנמצא סביבות סוכתו, ישת שיהיה חשכת מים של עבי שחקים, שיתקבצו עבים ע"י הרוח עד שתחשך הארץ מן העבים וחשכת מים, ומים אלה יכבו את האש והגחלים הבוערים מן ההר, ונושע מן הצרה הזאת, אולם עתה יספר שמן הסבה הטבעיית הזאת שע"י בא לו תשועה, השתלשלה רעה וצרה אחרת, שע"י התקדרות העבים הרבים שהם מלאים חלקי אש ודברים מבעירים כמו גפרית וזאלפעטר, וע"י נשיבת הרוח בם בכח גדול וע"י מרוצתם וקלות מהלכם, וע"י שילחצון יחד קרירות העבים עם חמימות העלעקטרי המתעורר בתוכם עי"כ יעמדו רעמים גדולים וברקים עצומים כנודע לטבעיים, וז"ש (יג-יד) מנוגה נגדו, צייר שמתוך חשך סתרו תהל נוגה מנגד אור ה', ומזה יתהוה אש הברק, שעל ידו עביו עברו ברד וגחלי אש, שהעבים התמלאו ברד מן הקרירות ע"י שהאש עלעקטרי יתפשט מן האדים, וגחלי אש ע"י התעוררות החום, והאש והקרירות יתפוצצון זה בזה, ועי"כ יתהוו רעמים עצומים וברקים נוראים, עד שירעם בשמים ה' תחת שנעשה שקט בארץ מן האש, התעורר האש והרעם בשמים, ששם יתן העליון קולו עם ברד וגחלי אש, והוא נתון עתה בצרה חדשה: