מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְ֭הֹוָה מִי־יָג֣וּר בְּאׇהֳלֶ֑ךָ מִֽי־יִ֝שְׁכֹּ֗ן בְּהַ֣ר קׇדְשֶֽׁךָ׃

מזמור, ה' מי יגור באהלך - ביתך. וכמוהו: איש לאהליך ישראל.

בהר קדשך - הר המוריה או הר ציון ,קודם שיודע כי הוא הר המוריה בשכון הארון בציון, בבית שהכין לו דוד, ככתוב בדברי הימים.

מזמור לדוד יהוה מי יגור באהלך ומי ישכן בהר קדשך: אהלך הם השמים; וכנה אותם באהל, לפי שהם מתוחים כאהל; והר קדשך הוא הר המוריה ששם בית המקדש, לפי שהוא המקום הנכבד בארץ. וכן כנה אותם בהיכל כמו שאמר (תהלים יא ד) יי' בהיכל קדשו, יי' בשמים כסאו כמו שפרשנו. וכן ישמע מהיכלו קולי (שם יח ז). ומי יגור, ומי ישכן הם על הנשמה העליונה. ואמר: מי שעשה המעשים האלה בחייו תשכן נשמתו במקום הכבוד אחר מותו. ומה הם המעשים?

מי יגור. כאלו שואל אתה ה׳‎ מי הוא הראוי לדור באהלך וזהו בית המקדש כי אין כולם ראוים וכמ״‎ש מי ביקש וכו׳‎ רמוס חצרי (ישעי׳‎ א יב):

מזמור לדוד, חושב הדברים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם להיות מן עבדי ה' העומדים בחצרותיו, מי יגור באהלך ומוסיף אף גם שישכן דרך שכינת עראי בהר קדשך שהוא לפני האהל, ר"ל מי הראוי לעמוד לפני ה' המתהלכים לפניו: