עֹשֶׂ֤ה ׀ שָׁ֘מַ֤יִם וָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּ֥ם וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֑ם הַשֹּׁמֵ֖ר אֱמֶ֣ת לְעוֹלָֽם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
עושה - הטעם כי השם יוכל לעשות כל חפצו, כי הוא עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם. שמים - הם המלאכים והצבא הגדול הם המשרתים, ובארץ העוף והחיה והאדם ובים בריאות גדולות.
השומר אמת לעולם - הם כללי כל מין שהם בארץ ובים, רק בשמים כל אשר בהם בפרטיהם הם שמורים לעולם, על כן לא תפחדו מאדם שיעשוק אתכם והוא מטריפכם לחם חקכם, והוא יתיר אסוריכם.
עושה שמים. בו ראוי לבטוח כי הוא עושה הכל ובידו להרים ולהשפיל ולעשות בנבראיו כרצונו וארץ היא היבשה לפיכך זכר את הים: וטעם ואת כל אשר בם. לשלשה הנזכרים בשמים המלאכים והצבא הגדול ושבעת משרתים ובארץ חיה ועוף ובים תנינים הגדולים וכל נפש חיה הרומשת, והוא יעשה בכולם חפצם והוא השומר אמת לעולם ששומר הבטחתו לזמן רב כמו שעשה לישראל, שהבטיחם להוציאם מן הגלות ואחר שהיו שם זמן רב עד שנואשו כל הגוים מגאולתם הוציאם הנה תראה כי בו לבדו ראוי לבטוח:
עושה שמים וגו׳. וא״כ ידו בכל משלה ויכול הוא להושיע בכל מקום:
השומר. הוא השומר אמיתת הבטחתו עד עולם:
עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם, ר"ל כל הנמצא בשמים ובארץ ובימים, וא"כ לו היכולת על כל המציאות, וגם הוא השומר אמת לעולם, שאמתת הבטחתו קיים לעולם כי הוא הנצחי והבטחתו לא תשתנה ע"י שום סבה:
