אַשְׁרֵ֗י שֶׁ֤אֵ֣ל יַעֲקֹ֣ב בְּעֶזְר֑וֹ שִׂ֝בְר֗וֹ עַל־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃

אשרי - הטעם שלא ישען רק על השם לבדו ולא יבקש עזר מאדם.

וטעם אל יעקב בעזרו - שאמר והיה ה' לי לאלהים, כאשר פירשתי במקומו.

אשרי שאל יעקב בעזרו. הזכיר יעקב אבינו כי הוא בטח באל כי אחיו היה מתנכל להמיתו וברח מפניו הוא בטח בלבו שיתן לו צורכי מחייתו אע"פ שהיה הולך אליו כי האל אמר לו ונתן לו לחם לאכול ובגד ללבוש, וכן ישראל בניו שבטחו בו הוציאם מן הגלות וכפל ענין במלות שונות:

שברו. מלת אשרי משמשת בשתים לומר אשרי למי אשר שברו על ה׳‎:

שברו. תקותו:

אשרי מי שאל יעקב בעזרו, שיעקב בטח על ה' שאמר לו והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך, ואז שברו ובטחונו על ה' והוא יש לו תשועה, כי הוא.