אִם־אֶסַּ֣ק שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑תָּה וְאַצִּ֖יעָה שְּׁא֣וֹל הִנֶּֽךָּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
אם - חשבתי בלבי אולי אוכל לעלות אל השמים שם אתה.
ומלת אסק - כמו תרגום וכמוהו: אש נשקה ביעקב, כמו עלתה אע"פ שהוא כתוב בשי"ן.
ואציעה - אם שמתי מצעי או יצועי.
שאול - שהוא תחתיות הארץ הפך שמים. והנה אציעה, פועל יוצא.
אם אסק. אם אעלה כתרגומו אם אחשב שיוכל אדם לעלות השמים ושם אעלה ולא אמצאך שם אתה:
ואציעה שאול. ואם אומר שארד שאול והוא עמקי הארץ, הנך שם. ואציעה לפי שהשאול מצע האדם במותתו. והנה זכר העגולה והמוציק אם כן לא אוכל ללכת שלא אפגע בך:
אם אסק. אם אעלה אל השמים הלא אתה שם ואם אעשה לי משכב בשאול מתחת לארץ הלא הנך גם שם:
אסק. אעלה כמו והוסק דניאל מן גובא (דניאל ז):
ואציעה. מלשון מצע ומשכב:
הנך. הנה אתה:
