אָ֭נָֽה אֵלֵ֣ךְ מֵרוּחֶ֑ךָ וְ֝אָ֗נָה מִפָּנֶ֥יךָ אֶבְרָֽח׃

אנה - אין יכולת באדם ללכת אם לא יוליכהו רוח השם, על כן אנה אלך מרוחך, והטעם כמו מפניך.

אנה. אמר אנה אלך מרוחך אם אחשב ללכת ולהסתיר מרוחך או לברוח מפניך, טעם כפל במלות שונות, אם אומר לעשות זה לא אוכל כי אתה נמצא בכל מקום ומקום לא יכילך:

אנה. איה המקום אשר אלך אליה להסתר מרוח כעסך ואנה אברח ממך והוא ענין מליצה והפלגה:

אנה. להיכן:

מרוחך. ענין כעס כמו אל תבהל ברוחך (קהלת ז):

אנה, א] איך אוכל ללכת מן המצודה שאני בה ואנה אמצא שביל ונתיב שדרך שם אלך מרוחך ואצא מן המצור, ב] גם אם הייתי יכול לברוח מן המצור, אנא מפניך אברח, לאיזה מקום אברח ששם לא אהיה תחת רשותך: אם אסק שמים, הלא שם אתה כי שם משכן כבודך, ואציעה שאול הן גם שם הנך, הגם שאין דירתך שם הלא מלכותך בכל משלה: