תְּהִלִּים קל״ט · ט״ז

גׇּלְמִ֤י ׀ רָ֘א֤וּ עֵינֶ֗יךָ וְעַֽל־סִפְרְךָ֮ כֻּלָּ֢ם יִכָּ֫תֵ֥בוּ יָמִ֥ים יֻצָּ֑רוּ (ולא) [וְל֖וֹ] אֶחָ֣ד בָּהֶֽם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

גלמי - הוא הגוף הראשון שהיה כמו טפה קטנה והוא מגזרת ויגלום, וכמוהו וחילופיהן בגולם שאין לו לב רק גוף לבדו.

וטעם ועל ספרך - כולם על איבריו כאילו צורתו כתובה על ספר והיא יוצאה בלא תוספת ובלא מגרעת.

ימים יוצרו - כמו בטעם הרים יולדו מגזרת יצירה.

וטעם ולא אחד בהם - בדרך אל"ף, כי על ספרך כל איברי ומתכונתם נכתבו באותם הימים שיוצרו ולא היה אחד מהם נכר ונבדל, כי בכח התולדת להיות צורת העין והאוזן והלב בטיפה הראשונה ואם אין שם אבר נבדל.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רד״ק

רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13

גלמי. הוא הטיפה הקפואה קודם שיוכרו האיברים בה כמו שנקרא העץ גולם בטרם שנעשה כלי ואמר ראו עיניך שנתת בהם כח להתייצר בה האברים:

ועל ספרך כלם יכתבו. פי' לעתיד הם ידועים כמו הדבר הכתוב בספר ופי' כולם, כל האיברים הם טרם ציורם ידועים לפניך, בימים רבים תהיה יצירת האיברים כי אינם נוצרים בפעם אחת:

ולא אחד בהם. הימים שיוצרו בהם לאל יתברך הם אחד, כי כולם ידועים ברגע אחד והכתיב ולא באל"ף ופירושו ולא אחד בהם שלא ידעו טרם היותו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

גלמי. בעוד הייתי גולם אחד בלא חתוך איברים ולא נשלמה עדיין צורתי הנה אז ראו אותה עיניך:

כולם יכתבו. כל המקרים כולם ידועים לך כאלו כתובים לפניך בספר:

ימים יוצרו. אף כי יהיו בימים אשר יוצרו לאחר זמן:

ולו אחד בהם. כי לפניו אחד הוא בכל אלה כי אין לפניו הפרש אם כבר נעשה אם שיהיה לאחר זמן הכל אחד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

גלמי. ענין דבר שלא נגמרה מלאכתו ובדרז״ל גולמי כלי עץ (חולץ כה):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

גלמי, מוסיף לאמר כי האדם כפי מה שהורכב מגוף ונפש, הוא העולם הקטן, שכל כחות מעשי בראשית הנמצאים בעולם הגדול כולם התקבצו ובאו באדם, עד שהוא דמות העולם הגדול וצורתו, וכמ"ש הרמב"ם (פע"ג ח"א מס' מו"נ), ובזה ישגיב המשורר הציור הגדול הזה כאלו האדם היה האנדרטא והציור של כל העולם כולו. שכמו שהבונה פלטין יהיה לפניו ציור הפלטין חדריו ואלמיו מחוקה על הגליון, שבו יביט ויעשה את הפלטין, כן הביט ה' על גולם האדם שהוא צורת העולם הגדול כולו, ועשה לפיהו את העולם הגדול, ויאמר במליצתו שהיה לפני הבונה הגדול יתברך ספר אחד שבו כתב כל מה שברא בששת ימי בראשית והוא היה פתוח אז, וגולם האדם הי' לנגדו, וה' הביט בשניהם בגולם האדם שבו חקוק תבנית העולם כולו ופרטיו, ובספר שבו נכתב כל אשר פעל בששת ימי המעשה, וראה ששניהם התדמו יחד, שכל הכתוב בספר הבריאה הכל כתוב וחרות בגולם של האדם, וז"ש שבצד אחד גלמי ראו עיניך, ראית בגולם שלי שבו ציירת צורת העולם, ובצד השני ראו עיניך על ספרך כולם יכתבו ימים יוצרו על הספר שבו נכתבו כל הפרטים אשר נעשו בימים יוצרו, היינו בששת ימי הבריאה, ואז ראית כי לו אחד בהם, שלו, היינו להגולם, יש לו אחדות והתדמות בהם, היינו עם הימים יוצרו, שכלול בתוכו כל אשר נוצר בימי הבריאה וכל כחות מעשה בראשית:

מקור: ספריא · נחלת הכלל