אִם־אֵלֵ֤ךְ ׀ בְּקֶ֥רֶב צָרָ֗ה תְּחַ֫יֵּ֥נִי עַ֤ל אַ֣ף אֹ֭יְבַי תִּשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ וְת֖וֹשִׁיעֵ֣נִי יְמִינֶֽךָ׃

אם - הנה ידעתי כי אתה רם ותראה השפל, על כן אדע אם אלך בקרב צרה אדע שתחייני. ואיך תחייני? שתשלח ידך הנטויה ותושיעני.

על אף אויבי - אמר רבי משה: אף על אויבי. ולפי דעתי: שהוא כמשמעו, על אף אויבי כמו להכעיסם, והטעם בעל כרחם.

אם אלך. אמר דוד כשהייתי הולך בקרב צרה. כשהייתי קרוב למות זהו בקרב צרה כשאני בעמק הצרה אתה תחייני על אף אויבי. על אפם ועל חמתם כלומר על כרחם שלא בטובתם:

תשלח ידך. בקרב הצרה, ותושיעני ימינך:

תחייני. ר״‎ל תחייני מהצרה:

על אף אויבי. על כי בערה בהם אפם וחמתם לבלעני לזה תשלח עליהם מכת ידך ותושיע לי בימינך:

אם אלך, והשגחתך עלי מצויה וקרובה כ"כ, עד שעת אלך בקרב צרה תחייני, ותשלח את ידך השמאלית על אף וכעס של אויבי וימינך תושיעני, באופן שפועל דין ורחמים כאחד: