כַּשֶּׁ֤מֶן הַטּ֨וֹב ׀ עַל־הָרֹ֗אשׁ יֹרֵ֗ד עַֽל־הַזָּקָ֥ן זְקַֽן־אַהֲרֹ֑ן שֶׁ֝יֹּרֵ֗ד עַל־פִּ֥י מִדּוֹתָֽיו׃

כשמן - הוא שמן המשחה על כן הודיעו פירוש, על כן הוא נפתח כי הוא שמן הידוע, כי הוא קודש והנמשח בו קדוש.

והזכיר אהרן - כי הוא היה ראש המשוחים.

כשמן. בפת"ח הכ"ף להורות על ה"א הידיעה על שמן הידועה והוא שמן המשחה, אמר כן יהיה טוב ונעים שבת האחים כמו שהיה טוב ונעים משיחת הכהן ביום שנתמנה לכהן גדול, וזכר משיחת הכהן ולא זכר משיחת המלך דוד לשני טעמים האחד לפי שמשיחת אהרן היתה תחילה והיתה העת שחנה הכבוד בישראל כשהוקם המשכן, כן לעתיד כשיבנה בית המקדש ויעמוד מלך המשיח והכהן הגדול יחנה שם הכבוד. ועוד לטעם אחר כי משיחת אהרן היתה לעיני כל ישראל ומשיחת דוד היתה בסתר לפני יש ובניו וזקני בית לחם ולעתיד יהיה הדבר בגילוי לעיני כל ישראל ולעיני העמים:

על הראש. כשיצק משה אותו על ראש אהרן ירד לו על זקנו ועל פי בגדיו. בתחילה הלבישו בגדי כהונה, ואחר כך יצק מן השמן על ראשו ומשח אותו מן השמן ובין ריסי עיניו כמין ג"ם יונית, והשמן שיצק על ראשו ירד על זקניו וע"פ מדותיו תחת הזקן, ופי' הבגד הוא בית הצואר והיה השמן מרוקח מבוסם טוב ונעים:

מדותיו. בגדיו כמו מדו בד:

כשמן הטוב. והרי הדבר דומה כשמן המשחה הנתון על הראש בשפע רב עד כי ירד משם על הזקן והוא זקן אהרן שהיה הראשון להנמשחים בשמן המשחה:

שיורד. אשר ירד עוד על פי מלבושיו בפתיחת בית הצואר ור״‎ל כמו שמן המשחה עם כי היה נתון על הראש לבד מ״‎מ באה השמן ממנו על מקומות מחולפות על כי המה דבוקות זו בזו כן אם כל בית ישראל אחת וראש אחד להם תתחלק אז השפע לכולם באמצעות המלך המקבל השפע בראשונה:

מדותיו. מלבושיו כמו מדו בד (ויקרא ו):

כשמן, הנה ההשפעה האלהית תרד לפעמים על המוכן לה בבלי אמצעיי אמנם תרד בשפע רב כ"כ עד שישופע ממנה גם הבלתי מוכן לה, וזה במשל השמן הטוב של שמן המשחה, שעקרו יורד על הראש, ששם היו מושחים בשמן משחת קדש, כי הוא המקום המוכן לזה באשר שם משכן המוח וכלי השכל והמחשבה, שהשמן מורה על ההשגחה, ובכ"ז יורד במקרה גם על הזקן זקן אהרן, הגם שהזקן ארוך שיורד על פי מדותיו, ובנמשל זה היה בא השפעת החכמה על יששכר שהוא במשל הראש שהוא היה מוכן לקבל החכמה וקבל ממנה חלק גדול ושפע רב עד ששמן החכמה הושפעה ממנו גם על שבט זבולון, שגם הם קבלו משפע ההוא, ושמן תורק: