תְּהִלִּים קל״ג · א׳

שיר וגו'. הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, כשישב הקב"ה בבית הבחירה עם ישראל הקרויין אחים ורעים ויהיה גם הוא יחד עמהם:

שיר המעלות - הנה הזכיר בשיר העליון אצמיח קרן לדוד והטעם בית דוד הזכיר כי יהיו לאגודה אחת בימי שלמה עם אחיו ותחסר מלת דבר, וכן הוא: הנה מה דבר טוב ומה דבר נעים, כי טוב ונעים תואר והמתואר חסר וטעם גם רמז לכהנים, או הנכון להיות אחים על חברת הכהנים. וטעם גם על הכהן הגדול.

הנה מה טוב ומה נעים. על מלך המשיח ועל כהן גדול שיהיה בימיו מדבר כי שניהם גדולי ישראל ואדונים עליהם כי המלך היושב על כסא המשפט והמלוכה לצוות את ישראל לאשר יראה, והכהן יורה התורה והמצות והם אחים בגדולה ולא יקנאו זה לזה, וכל אחד מהם ישב על כסא גדולה ומה טוב ומה נעים יהיה שבתם: ואמר גם יחד. כי כמו שיהיו אחים בגדולה כן יהיו אחים בלבושם ויהיו יחד בהסכמה אחת לא יקנא אחד מהם על חבירו:

הנה מה טוב. מה מאוד טוב ומה מאוד נעים הדבר כאשר ישבו על אדמתם כל בית ישראל הנקראים אחים לגודל האחוה שביניהם:

גם יחד. ויהיו גם יחד במלכות אחת ולא יחצו לשתי ממלכות עוד:

נעים. ענין ערבות ומתיקות:

שיר המעלות, שיר זה הוסד על שני האחים הידועים, שהם יששכר וזבולון שהתחברו יחד עד שהיו כגוף ונפש, אשר האחד הולך מהלך השלמות לחברו, כמ"ש שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך שישכר עסק בתורה והשלים את הנפש, וזבולון עסק בפרקמטיא לשלמות הגוף והקנינים, ובצירוף שניהם יחד נשלם הטוב והנעימות, הטוב האמתי מעניני העוה"ב, והנעימות בחיים הזמנים, וז"ש הנה מה טוב ומה נעים, וזה בא ע"י שבת אחים גם יחד, שמלבד שבתם בשלום היו יחד כגוף אחד, עתה יבאר הדבר: