תְּהִלִּים קכ״ד · ג׳

אֲ֭זַי חַיִּ֣ים בְּלָע֑וּנוּ בַּחֲר֖וֹת אַפָּ֣ם בָּֽנוּ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

אזי - דימה הצורר לנחל שוטף.

מלת נחלה - על שלש דרכים וכולם שונים כי נחלה לישראל עבדו החי"ת חטוף בשוא ופתח והה"א סימן נקבה, כמשפט נחלה מכתי פועל עבר מבניין נפעל ותחת החי"ת השוא לבדו, והמלה מלרע נחלה החי"ת בשוא והמלה מלעיל, כי הטעם בנו"ן והה"א נוסף כה"א לילה על כן אמר עבר והטעם כפול.

וטעם חיים - שבה אל המדברים כאילו אמר בלעונו ואנחנו חיים, וירדו חיים שאולה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רד״ק

רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13

אזי. היו"ד נוכפת והוא כמו אז חיים בלעונו ואמר דרך משל חיים בלעונו כי אין דרך אדם לאכול הבשר כי אם מבושל והם מרוב תאותם לבלענו חיים היו בולעין אותנו:

בחרות אפם בנו. לולי אל שהיה לנו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

אזי. אם לא היה ה׳‎ עמנו אזי היו בולעים אותנו חיים והוא ענין מליצה על כי התאב לאכול לא ימתין עד יבושל כי אם אוכלו חי ואמר כאילו מרוב תאותם לבלעני היו ממהרים לבלוע חי:

בחרות. בעת חרה אפם בנו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

אזי חיים בלעונו בחרות אפם שאז בקום עלינו אדם בחרות אפם בנו להאבידנו היו בולעים אותנו חיים, ונגד אבדת הנפש אומר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל