וִיבֹאֻ֣נִי חֲסָדֶ֣ךָ יְהֹוָ֑ה תְּ֝שׁ֥וּעָתְךָ֗ כְּאִמְרָתֶֽךָ׃

ויבואוני - כמו ויבואו אלי ויזעקוך.

כאמרתך - אשר הבטחתני.

חסדך ה'. חסר יו"ד הרבים מהמכתב, אמר תשועתך וחסדיך יבאו לי כמו שהבטחתני:

ויבואני. יבואו לי חסדיך ואהיה נושע ע״‎י תשועתך כאשר אמרת ע״‎י נתן הנביא:

(אמרות) ויבאני חסדך ה', כבר התבאר (למעלה סי' פ"ט) כי כסא דוד נבנה על מכונות החסד והאמונה, ר"ל שתחלת מה שיסד לו ה' בית נאמן היה מצד החסד אבל אחר שהבטיח לו וכרת לו ברית, נכנס בגדר האמת שמוכרח כביכול לקיים הבטחתו, ובארנו שם כי יש הבדל בין האמת שהוא הבטחה ששרשה מצד הזכות, שאז אם יחטא יסור הטוב מביתו, לא כן אם התחלתו מצד החסד שלא בהשקף על הזכות, אם יחטא יענישנו ה' תיכף לכלא פשע ולהתם חטאת ולא יסיר חסדו ממנו, עי"ש בארך, ע"ז בקש שיבואו לו חסדי ה' שהוא מה שכרת לו ברית מצד החסד, ומצד זה תבוא תשועתך כאמרתך, ר"ל ישמור ההבטחה הגם שחטא, אחר שהיה התחלתה מצד החסד: