צִ֭וִּיתָ צֶ֣דֶק עֵדֹתֶ֑יךָ וֶאֱמוּנָ֥ה מְאֹֽד׃

צוית - האבות להתעסק בעדותיך.

צוית. כלומר אהבה רבה עשית עמנו שצויתנו עדותך שהם צדק ואמונה מאד:

צוית וגו׳‎. ר״‎ל עדותיך אשר צוית המה צדק ואמונה מאד:

(עדות) צוית צדק עדותיך, וזה מבואר ע"י עדותיך, שהם חלק העדות שבתורה שמעידים איך העניש את הרשעים כפי הצדק, והשגיח על הצדיקים, כמו שיעידו כל ספורי התורה המעידים על דבר זה, וכולם בנוים על אמונה, שאתה נאמן לתת לכל אחד את המגיע לו, והגם שרואים לפי שעה שהרשע מצליח, צריך שיאמינו מאד שה' נאמן לתת לכל אחד את שכרו וענשו, כמ"ש כל דרכיו משפט, אל אמונה, ומפרש צדיק וישר הוא, צדיק נגד כל דרכיו משפט, וישר נגד אל אמונה, וכמ"ש כאן צדיק אתה ה' וישר משפטיך, ומפרש נגד צדיק, צוית צדק עדותיך, ונגד ישר מפרש ואמונה מאד: