סָמַ֣ר מִפַּחְדְּךָ֣ בְשָׂרִ֑י וּֽמִמִּשְׁפָּטֶ֥יךָ יָרֵֽאתִי׃ {פ}

סמר - כאשר אזכיר המשפטים שעשית ברשעי ארץ, אז יאחזני פחד ואירא לעבור פיך.

סמר. כי אותם הרשעים לא יפחדו ממך ואומרים אין ה' רואה אותנו, אבל אני מפחד ממך שסמר מפחדך בשרי:

וממשפטיך. שתשפטני כפי מעשי, לפיכך אני נזהר שלא לעבור מצותיך כי ירא אני ממך פן תענישני כי ידעתי כי אתה רואה אותי ויודע מעשי: ופי' סמר. כי האדם המפחד מאד יעמדו שערותיו כמו מסמרים:

סמר. כי בשרי נתקשה ועמדה כמסמר מפחדך הרב ויראתי מן המשפט ולכן אהבתי עדותיך:

סמר. מלשון מסמר ויתד ועניינו התקשות וכן תסמר שערת בשרי (איוב ד׳:ט״ו):