דַּחֹ֣ה דְחִיתַ֣נִי לִנְפֹּ֑ל וַ֖יהֹוָ֣ה עֲזָרָֽנִי׃

דחה, לנפול - שלם, כמו לנדוח ידו.

וטעם וה' עזרני הוא - השם שהזכיר למעלה זה השם שהזכרתי עזרני.

דחה דחיתני לנפול. אמר כנגד האויב עזרני שלא נפלתי:

דחה דחיתני. אף אם הם דחו אותי לנפול בארץ עכ״‎ז ה׳‎ עזרני ולא יוכלו לי:

(יג-יד) דחה, והגם שכבר התחילו לדחות אותי לנפול, שמצד הטבע הייתי מוכרח כי לא היה לי בעצמי כח לעמוד בפניהם, בכ"ז הלא ה' עזרני, והנה העזר הוא קטן מן הישועה, והעזר היה לבל אפול, אבל אחר שנתעורר עזי וזמרת של יה עי"כ היה לי לישועה שהוא גדול מן העזר, שהושיע לי גם להכרית את האויב: