סַבּ֤וּנִי כִדְבוֹרִ֗ים דֹּ֭עֲכוּ כְּאֵ֣שׁ קוֹצִ֑ים בְּשֵׁ֥ם יְ֝הֹוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם׃

סבוני, דועכו - כמו כבו, ידעך נרו.

כאש קוצים - איננו עומד כי מיד הוא נכבה.

סבוני, דועכו מהדגוש שלא נזכר פועלו ענינו כבוי: ואמר כאש קוצים. שהוא כבה במהרה ולא יעשה מהם גחלת:

סבוני כדבורים. אף כי סבבו אותי כדבורים הללו אשר יסבבו כלי מלא מדבש:

דועכו. אף אם כבו גחלתי כאש מעצי הקוצים הכבים מהר ור״‎ל אף אם העובדי גלולים הרגו רבים מישראל עכ״‎ז אבטח בשם ה׳‎:

כדבורים. שם מין שרץ העוף שעושים הדבש:

דעכו. ענין ניתור וקפיצה והוא כבוי האש שהשלהבת קופצת ממנה וכן ידעך נרו (משלי כ):

סבוני, וגם בפעם השלישית שסבוני כדבורים העוקצים, ודעכו כאש הבוער בקוצים כן נשרפו כולם וזה היה בשם ה' כדי שאמילם: