תְּהִלִּים קט״ו · א׳

לא לנו. לא בשבילנו ובכושר מעשינו תעשה עמנו:

לא לנו ה' לא לנו - עבורינו, כמו: אמרי לי.

כי לשמך - שהוא נקרא עלינו תן כבוד וזה שתעשה בעבור חסדך.

לא. יש ספרים שאין זה תחילת המזמור, אמר כמו שעשית חסד עם אבותינו והוצאתם ממצרים כן תעשה עמנו בכל דור ודור ואף על פי שאין אנו ראוים אל תעשה לנו, כי אם לשמך כי גם הם לא היו ראוים לולי כבוד שמך וברית האבות: ואמר לא לנו. שתי פעמים לחזק הענין:

על חסדך ועל אמתך. כמו על אודותיך:

לשמך תן כבוד. שלא יחולל בגוים:

לא לנו. לא למען צדקותינו עשה רק תן כבוד לשמך להיות מכובד בעבור החסד וקיום האמת שתעשה ממנו:

לא לנו ה', מוסב על מ"ש ישראל ממשלותיו, ר"ל אז ממשלות של ה' שמשל על הטבע היו ישראל, שבעבורם נהיה זאת, אבל לא לנו תהיה ממשלות ה', ר"ל לא בעבורנו, כי אין אנו רואים לכך, כי אין אנחנו לקדשו כמו יהודה אז - משיב לאמר, בכל זאת עתה לא לנו כי לשמך תן כבוד, עתה שכבר נקרא שמך עלינו שאתה משגיח בישראל ועושה להם נסים, צריך אתה לתת כבוד לשמך שלא יהיה חילול השם, על חסדך על אמתך, צריך אתה לעשות או מצד החסד בלא שום זכות והבטחה, כמו שהתחלת מציאת הנסים היו מצד החסד, או מצד האמת וההבטחה אחר שכבר הבטחת לנו להיות לנו לאלהים, כי למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם, ובזה יהיה חילול השם אחר שכבר נתפרסם ביניהם שאתה אלהי ישראל ועושה להם נסים: