מַה־לְּךָ֣ הַ֭יָּם כִּ֣י תָנ֑וּס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן תִּסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃

מה - כאילו המשורר ישאלם למה זה?

וטעם כי תנוס - ששב לחרבה ויבשו המים.

וטעם ההרים - הוא ההופכי הצור אגם מים. ובפסוק ההרים וכל גבעות, אפרש ההפרש שיש ביניהם.

מה. השאלה לדעת התשובה כאילו ישאלו מהם למה ה, והתשובה מלפני אדון. כעבד שהוא חרד וזע מפני אדונו:

מה לך הים. כאלו שואל אל הים מה לך כי תנוס מדוע זה תנוס הירדן לאחור:

(ה-ו) מה, שואל מה הוא הסבה לזה שהים והירדן וההרים שינו את ענינם הטבעיי? ומשיב מלפני אדון, מפני שהאדון בעצמו ירד בכבודו להשגיח, לכן חולי ארץ, ומה היה הסבה שנתגלה האדון הזה? משיב מפני שהוא אלוה יעקב, שמבואר אצלי שכל מקום שיאמר אלהי יעקב ואלהי ישראל מורה על הקשר והקורבה שיש לו עם עם ישראל: