אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12ינקש - הנשה יהי עליו בימיו, כן יאחזוהו ימי עני.
Ibn Ezra on Psalms -- Daat
יְנַקֵּ֣שׁ נ֭וֹשֶׁה לְכׇל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְיָבֹ֖זּוּ זָרִ֣ים יְגִיעֽוֹ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ינקש - הנשה יהי עליו בימיו, כן יאחזוהו ימי עני.
ינקש נושה. יאבד המלוה לכל אשר לו, כלומר שיבא לקחת נשיו ממנו, ויבוזז כל אשר לו: וטעם מלת ינקש. ישים מוקש, כי נוקש ויקש ענין אחד:
ינקש. הנושה בו ישים פח יקוש ללכוד לעצמו את הכל והנכרים ממנו שאינם ראוים לירשו ישללו עשרו:
ינקש. מל׳ מוקש:
נושה. המלוה כמו והנושה בא לקחת (מ״ב ד) ויבוזו. לשון בזה ושלל:
יגיעו. העושר הבא ע״י עמל ויגיעה:
ינקש, לא ימצא עזר לבניו ע"י ירושת אביהם כי כל אשר לו יזמין עליו הנושה מוקשים לתפסו, עד שזרים יבוזו יגיעו, ולא ישאר לו מאומה להוריש לבניו: