תְּהִלִּים ק״ב · ח׳

שקדתי - שקדתי על מקום אחד לבדי ואין אחד ממשפחתי עמי.

כצפור - לשון זכר ובתורה נקבה, ככה מלת שה פזורה, רק שה תמים.

שקדתי. השקידה היא ענין התעסקות והתמדה על הדבר שקדתי בגלות אילך ואילך ובכל מקום אני מוצא עצמי יחיד בין עם נכרי, כמו שהצפור הנפרד מחביריו והוא לבדו על גג הבית כן אני אע"פ שאני יושב בבית כיון שאינני בארצי:

שקדתי. מהרתי לברוח ואהיה כצפור הבורח מאנשים ויושב בדד על הגג:

שקדתי. ענין מהירות כי שוקד אני (שם א׳):

בודד. בדד ויחידי:

שקדתי, ואח"כ ע"י שקידה והשתדלות רב, הוקל גם גזרה זו שאוכל לגור בעיר אבל לא בבית, רק כצפור בודד על גג, כן הוצרכתי לגור על פנות הגגות בבדידות: