וַֽ֠יִּתְקְע֠וּ שְׁלֹ֨שֶׁת הָרָאשִׁ֥ים בַּשּׁוֹפָרוֹת֮ וַיִּשְׁבְּר֣וּ הַכַּדִּים֒ וַיַּחֲזִ֤יקוּ בְיַד־שְׂמֹאולָם֙ בַּלַּפִּדִ֔ים וּ֨בְיַד־יְמִינָ֔ם הַשּׁוֹפָר֖וֹת לִתְק֑וֹעַ וַֽיִּקְרְא֔וּ חֶ֥רֶב לַיהֹוָ֖ה וּלְגִדְעֽוֹן׃

וּתְקָעוּ תְּלַת מַשִׁרְיָן בְּשׁוֹפָרַיָא וְתַבָּרוּ כַדַיָא וְאַתְקִיפוּ בְּיַד סְמָלְהוֹן בִּבְעוּרַיָא וּבְיַד יְמִינְהוֹן בְּשׁוֹפָרַיָא לְמִתְקַע וַאֲמַרוּ חַרְבָּא מִן קֳדָם יְיָ וְנַצְחָנָא עַל יְדֵי גִדְעוֹן:

שלשת הראשים. כי גם שני הראשים האחרים תקעו, כאשר אמר להם גדעון (פסוק יח), ותקעתם בשופרות גם אתם:

חרב לה׳. תשועת החרב תיוחס לה׳, ובאה על ידי גדעון:

ויתקעו שלשת הראשים. כמו שאמר ממני תראו וכן תעשו.

ויחזיקו. בזה מתחיל לספר המבוכה שנעשה במחנה האויב, אמר בעת שהחזיקו בשמאלם הלפידים ובימינם השופרות לתקוע בעוד שעדן לא תקעו כולם רק הכינו עצמם לתקוע, שאז קראו חרב לה' ולגדעון.