שׁוֹפְטִים ה׳ · כ׳

מִן שְׁמַיָא אִתְגַח עִמְהוֹן קְרָבָא מַאֲתַר דְנַפְקִין כּוֹכְבַיָא מְכַבְשֵׁי דַבָּרֵיהוֹן תַּמָן אִתָּגַח קְרָבָא עִם סִיסְרָא:

מן שמים נלחמו. רצה לומר, אולם גם בלתם נפל סיסרא, וכאלו מן השמים נלחמו עמו וכאלו הכוכבים סרו ממסלותם ומדרך מהלכם וירדו ונלחמו עם סיסרא ורבותינו זכרונם לברכה אמרו (פסחים קיח ב) שהכוכבים הרתיחו השריונות ונכנסו בנחל קישון להתקרר, ושטפם מי הנחל:

ממסלותם. מלשון מסילה ודרך:

וכן מן שמים נלחמו הככבים ממסלותם, רצה לומר גם הככבים שיצאו אז לעזרת ישראל במלחמת יהושע שהיה להם מסלה כבושה מאז (כי זה גדר שם מסלה על דרך כבושה שהולכים עליה תמיד) ומן מסלה הזאת שסוללו אז נלחמו עם סיסרא, ימליץ כמו שסיסרא הביא מלכים עוזרים אותו מימי קדם, כן באו לישראל עוזרים מקדם קדמתה.

מן שמים נלחמו. אמר זה להורות כי לא בחרבם נצחו לסיסרא אך מאת ה' ית' בא להם זה הניצוח והוא ית' שם הכוכבים ממסילותם נלחמים עם סיסרא בהשפיע באמצעותם מה שישלם בו ניצוח סיסרא וחילו: