וַיֹּ֧אמֶר אֵלֶ֛יהָ הַשְׁקִינִי־נָ֥א מְעַט־מַ֖יִם כִּ֣י צָמֵ֑אתִי וַתִּפְתַּ֞ח אֶת־נֹ֧אוד הֶחָלָ֛ב וַתַּשְׁקֵ֖הוּ וַתְּכַסֵּֽהוּ׃

וַאֲמַר לָהּ אַשְׁקִינִי כְעַן זְעֵיר מַיָא אֲרֵי צָחֵי אֲנָא לְמִשְׁתֵּי וּפְתַחַת יַת נוֹדָא דְחֶלְבָּא וְאַשְׁקִיתֵיהּ וְכַסִיתֵיהּ:

נאד החלב. השקתו חלב כי מביא תרדמה:

ותכסהו. כי בעת השקתו נגלה כסויו, וחזרה לכסותו:

צמאתי. מלשון צמאון:

נאד. שם כלי מה: