שׁוֹפְטִים ד׳ · י״ח

וַתֵּצֵ֣א יָעֵל֮ לִקְרַ֣את סִֽיסְרָא֒ וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו סוּרָ֧ה אֲדֹנִ֛י סוּרָ֥ה אֵלַ֖י אַל־תִּירָ֑א וַיָּ֤סַר אֵלֶ֙יהָ֙ הָאֹ֔הֱלָה וַתְּכַסֵּ֖הוּ בַּשְּׂמִיכָֽה׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

תרגום יונתן בן עוזיאל

וְנַפְקַת יָעֵל לִקְדָמוּת סִיסְרָא וַאֲמַרַת לֵיהּ זוּר רִבּוֹנִי זוּר לְוָתִי לָא תִדְחַל וְזַר לְוָתָהּ לְמַשְׁכְּנָא וְכַסִיתֵיהּ בְּגוּנְכָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

סורה. ראתה שהיה כמסתפק אם לילך לאהלה אם לנוס עוד להלן, ואמרה לו, סור ממקום מהלכך ובוא אלי ואל תירא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

סורה. ענין נטיה מן המקום:

בשמיכה. היא כסות עב ויוצאים ממנה ציציות, וכתרגום יונתן: בגונכא, וכן (מלכים ב ח טו) ויקח המכבר, תרגם יונתן: גונכא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל