וַיִּפְנ֞וּ וַיָּנֻ֤סוּ הַמִּדְבָּ֙רָה֙ אֶל־סֶ֣לַע הָרִמּ֔וֹן וַיְעֹלְלֻ֙הוּ֙ בַּֽמְסִלּ֔וֹת חֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים אִ֑ישׁ וַיַּדְבִּ֤יקוּ אַֽחֲרָיו֙ עַד־גִּדְעֹ֔ם וַיַּכּ֥וּ מִמֶּ֖נּוּ אַלְפַּ֥יִם אִֽישׁ׃

וְאִתְפְּנִיאוּ וְאַפִּיכוּ לְמַדְבְּרָא לְכֵיף רִמוֹן וְאִטַמָרוּ בְּכִיבְשַׁיָא חַמְשָׁא אַלְפִין גַבְרָא וְאַדְבִּיקוּ בַתְרֵיהוֹן עַד גִדְעֹם וּקְטִילוּ מִנְהוֹן תְּרֵין אַלְפִין גַבְרָא:

ויפנו. פנו מהדרך, ונסו לתוך המדבר ׳אל סלע הרמון׳:

ויעללוהו. בהמסלות הרגו מהנשארים, כעוללות הנלקטים אחר הבציר:

וידביקו. השיגוהו וקרבו אליו עד בואם לגדעום, והכו עוד אלפים איש:

ויעללהו. מלשון עוללות, והם הנלקטים אחר הבציר, כמו (לעיל ח ב) הלא טוב עללות אפרים: