וְאִתְחֲזַר אֱנַשׁ יִשְׂרָאֵל בִּקְרָבָא וּדְבֵית בִּנְיָמִין שְׁרִיאוּ לְקַטָלָא קְטִילַיָא בֶאֱנַשׁ יִשְׂרָאֵל כִּתְלָתִין גַבְרָא אֲרֵי אֲמַרוּ בְּרַם מִתְּבַר תְּבִירִין אִנוּן קֳדָמָנָא כִּקְרָבָא קַדְמָאָה:
ויהפך. רצה לומר, ובעת אשר מהפך איש ישראל לנוס, ובני בנימן התחילו להכותם בחשבם שנגוף הוא כאשר בראשונה:
ויהפך איש ישראל במלחמה. ר"ל זה היה הענין מה שספר קודם שנתנו מקום לבנימין שעשו א"ע כבורחים, שזה היה מפני המועד שהיה להם עם האורב, ובעת ההיא בנימין החל להכות חללים כו' כשלשים איש, וחשבו בני בנימין אך נגוף נגף הוא, ר"ל שהגם שבאמצע היו גם הם נגפים לא שתו לב לזה כי חשבו שהגם שהתחזקו ישראל רגע הלא נשתה גבורתם, ועי"כ נתנו מקום לבנימין. לפ"ז שלשה פסוקים אלה הם באור ופירוש למ"ש בפסוק ל"ו ויתנו ב"י מקום לבנימין כי בטחו אל האורב אשר שמו על הגבעה:
