וְהָיָ֣ה ׀ בְּמ֣וֹת הַשּׁוֹפֵ֗ט יָשֻׁ֙בוּ֙ וְהִשְׁחִ֣יתוּ מֵֽאֲבוֹתָ֔ם לָלֶ֗כֶת אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעׇבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת לָהֶ֑ם לֹ֤א הִפִּ֙ילוּ֙ מִמַּ֣עַלְלֵיהֶ֔ם וּמִדַּרְכָּ֖ם הַקָּשָֽׁה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וַהֲוָה כַּד מָאִית נְגִידָא תַּיְבִין וּמְחַבְּלִין מֵאֲבָהַתְהוֹן לִמְהַךְ בָּתַר טַעֲוַת עַמְמַיָא לְמִפְלַחְהֶן וּלְמִסְגַד לָהֶן לָא שַׁבְקִין מֵעוֹבְדֵיהוֹן בִּישַׁיָא וּמֵאוֹרְחַתְהוֹן מְקַלְקְלָתָא:
והיה במות השופט. רצה לומר, גם התשובה ההיא לא היתה כי אם מתוכחות השופט, ומיד שמת ואיננו להוכיחם, שבו והשחיתו דרכם, מעין דרכי אבותם שהרעו לעשות טרם עמד השופט ההוא:
לא הפילו. לא גרעו ממעללי ומדרכי אבותם הקשה והרעה:
לא הפילו. לא גרעו, ודוגמתו (איוב יב ג) לא נופל אנכי מכם:
ממעלליהם. ממעשיהם:
והיה במות השופט ישובו והשחיתו מאבותם. וזה היה הסבה שאחר מות השופט נתנו לבז ולמשסה.
