וְגַ֤ם אֶל־שֹֽׁפְטֵיהֶם֙ לֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ כִּ֣י זָנ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֜רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הָלְכ֧וּ אֲבוֹתָ֛ם לִשְׁמֹ֥עַ מִצְוֺת־יְהֹוָ֖ה לֹא־עָ֥שׂוּ כֵֽן׃

וְאַף מִן נְגִידֵיהוֹן לָא קַבִּילוּ אֲרֵי טָעוּ בָּתַר טַעֲוַת עַמְמַיָא וּסְגִידוּ לְהוֹן סָטוּ בִּפְרִיעַ מִן אוֹרְחָא דַאֲזַלוּ אֲבָהַתְהוֹן לְקַבָּלָא פִּקוּדַיָא דַייָ לָא עֲבַדוּ כֵן:

וגם. רצה לומר, אבל לא הועיל בזה, כי גם אל שופטיהם לא שמעו:

סרו מהר. רצה לומר, במהירות רב, בפעם אחת סרו מכל וכל מן הדרך, ולא באיחור מעט מעט:

לשמע. אשר שמעו:

לא עשו כן. כאשר עשו אבותם:

זנו. המשילם לזונה העוזבת בעל נעוריה, ותאהב זולתו:

וגם. רצה לומר לפעמים גם אל שופטיהם לא שמעו כי זנו וכו' סרו מהר בחיי השופט ובזה סרו מן הדרך אשר הלכו אבותם לשמוע מצות ה', שאבותם היה דרכם לשמוע מצות נביאיהם ושופטיהם, כמו שאמר (בפסוק ז') ויעבדו העם את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים והם לא עשו כן, ובעת הזאת גבר אויב בעוד השופט חי.