שׁוֹפְטִים ב׳ · י״ז

וְאַף מִן נְגִידֵיהוֹן לָא קַבִּילוּ אֲרֵי טָעוּ בָּתַר טַעֲוַת עַמְמַיָא וּסְגִידוּ לְהוֹן סָטוּ בִּפְרִיעַ מִן אוֹרְחָא דַאֲזַלוּ אֲבָהַתְהוֹן לְקַבָּלָא פִּקוּדַיָא דַייָ לָא עֲבַדוּ כֵן:

וגם. רצה לומר, אבל לא הועיל בזה, כי גם אל שופטיהם לא שמעו:

סרו מהר. רצה לומר, במהירות רב, בפעם אחת סרו מכל וכל מן הדרך, ולא באיחור מעט מעט:

לשמע. אשר שמעו:

לא עשו כן. כאשר עשו אבותם:

זנו. המשילם לזונה העוזבת בעל נעוריה, ותאהב זולתו:

וגם. רצה לומר לפעמים גם אל שופטיהם לא שמעו כי זנו וכו' סרו מהר בחיי השופט ובזה סרו מן הדרך אשר הלכו אבותם לשמוע מצות ה', שאבותם היה דרכם לשמוע מצות נביאיהם ושופטיהם, כמו שאמר (בפסוק ז') ויעבדו העם את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים והם לא עשו כן, ובעת הזאת גבר אויב בעוד השופט חי.