שׁוֹפְטִים י״ט · ג׳

וְּקָם בַּעֲלָהּ וַאֲזַל בַּתְרָהָא לְמַלֵיל עַל לִבָּהּ לַאֲתָבוּתָהּ וְעוּלֵימֵיהּ עִמֵיהּ וְזוּג חֲמָרִין וְאַעֲלָתֵיהּ לְבֵית אֲבוּהָא וַחֲזָהוּ אֲבוּהָא דְעוּלֶמְתָּא וַחֲדִי לָקֳדָמוּתֵיהּ:

לדבר על לבה. דברים טובים המקובלים על הלב, להשיבה אליו:

וצמד חמורים. אחד לו, ואחד לפילגשו בשובה לביתו:

ותביאהו. פילגשו ראתה אותו בחוץ והביאה אותו לבית אביה:

לקראתו. רצה לומר, בעת לכתו לקראתו:

וצמד. זוג, וכן (איוב א ג) צמד בקר:

ויקם אישה. גם זה מעיד שלא זנתה, כי קוראהו אישה, שאם זנתה היתה אסורה עליו לדעת האומר דפילגש היא בקדושין: ויראהו אבי הנערה כו' ויחזק בו חותנו. השמות באו לפי הענין, שמח בו מצד שהוא אביה ורוצה שלא תהיה צרורה עגונה, והחזיק בו מצד שהוא חותנו:

וכשראה זה אישה הלך אחריה לדבר על לבה להשיבה כי ידמה שסרה ממנו על דבר הקטטות שהקניטה בביתו ולזה הוצרך לפייסה ובזה האופן הלך להשיבה, ויראהו אבי הנערה וישמח לקראתו וידמה שזה האיש הלוי היה נכבד מאד ולזה השתדל לכבדו מאד אבי הנערה והיה מראה מאד כי כבר קשה עליו פרידתו עד שכבר עכבם שם עד היום החמישי ורצה לעכבם עד היום הששי ולא יכול: