וַתִּזְנֶ֤ה עָלָיו֙ פִּֽילַגְשׁ֔וֹ וַתֵּ֤לֶךְ מֵֽאִתּוֹ֙ אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יהָ אֶל־בֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָ֑ה וַתְּהִי־שָׁ֕ם יָמִ֖ים אַרְבָּעָ֥ה חֳדָשִֽׁים׃

וּבְסָרַת עֲלוֹהִי לְחֵינָתֵיהּ וַאֲזָלַת מִלְוָתֵיהּ לְבֵית אֲבוּהָא לְבֵית לֶחֶם דְבֵית יְהוּדָה וַהֲוָת תַּמָן יוֹמִין אַרְבְּעָא יַרְחִין:

ותזנה עליו. סרתה מעליו, והלכה לבית אביה:

ותזנה. עניינו הסרה, כמו (יחזקאל כג מג) עתה וזנו תזנותיה:

עליו. מעליו:

ימים. שנה, כמו (ויקרא כח כט) ימים תהיה גאולתו:

ארבעה. כמו וארבעה:

ותזנה עליו פילגשו. היה לומר ותזנה מאחריו, כי מלת עליו שבא אצל זנות מוסב על הנואף עמה, (ותזן על) [ותזני אל בני] מצרים (יחזקאל טז, כו), וזה מורה כדעת חז"ל (גיטין ו ב) שלא זנתה ורק עשתה נגדו דבר שלא לרצונו: ותלך מאתו. לא לחוץ אל הזונים, רק אל בית אביה: