הִנֵּה֩ בִתִּ֨י הַבְּתוּלָ֜ה וּפִילַגְשֵׁ֗הוּ אֽוֹצִיאָה־נָּ֤א אוֹתָם֙ וְעַנּ֣וּ אוֹתָ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ם הַטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶ֑ם וְלָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ לֹ֣א תַֽעֲשׂ֔וּ דְּבַ֖ר הַנְּבָלָ֥ה הַזֹּֽאת׃

הָא בְרַתִּי בְתוּלְתָּא וּלְחֵינָתֵיהּ אַפֵּיק כְּעַן יַתְהֶן וְעַנוּ יַתְהֶן וַעֲבִידוּ לְהֵן דְתַקִין בְּעֵינֵיכוֹן וּלְגַבְרָא הָדֵין לָא תַעְבְדוּן עִיסַק קְלָנָא הָדֵין:

וענו אותם. במשכב:

ועשו וגו׳. בשאר עניני ניאוף:

וענו. הוא כינוי למאנס על השכיבה:

הנה בתי. ר"ל למלאות תאותכם הנה נא בתי ופילגשהו, והגם שהוא ג"כ נבלה, אין בשתן מרובה כבושת האיש, וז"ש שנית ולאיש הזה לא תעשו דבר הנבלה הזאת: