וַיִּיטַב֙ לֵ֣ב הַכֹּהֵ֔ן וַיִּקַּח֙ אֶת־הָ֣אֵפ֔וֹד וְאֶת־הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת־הַפָּ֑סֶל וַיָּבֹ֖א בְּקֶ֥רֶב הָעָֽם׃

וּשְׁפַר לִבָּא דְכַהֲנָא וּנְסִיב יַת אֵפוֹדָא וְיַת דְמָאִין וְיַת צַלְמָא וְעַל בְּגוֹ עַמָא:

וייטב לב הכהן. הוטב בלבו דבריהם, ויקח מידם את האפוד וכו׳ לשאת אותם בעצמו, ובא בקרבם ללכת באשר ילכו:

ואז ויקח את האפוד. ביד, ויבא בקרב העם: