שׁוֹפְטִים י״ד · ו׳

וּשְׁרַת עֲלוֹהִי רוּחַ גְבוּרָא מִן קֳדָם יְיָ וְהַדְמֵיהּ כְּמָא דִמְהַדְמִין גַדְיָא וּמִדַעַם לֵית בִּידֵיהּ וְלָא חַוִי לַאֲבוּהִי וּלְאִמֵיהּ יַת דַעֲבָד:

כשסע הגדי. רצה לומר, בקלות, כמו שקורעין את הגדי:

ומאומה אין בידו. לא היה בידו דבר מה מכלי זיין להעזר בו:

ולא הגיד. על כי לא היה נחשב בעיניו לגודל גבורה להתהלל בדבר:

ותצלח. ועברה, כמו (שמואל ב יט יח) וצלחו הירדן:

וישסעהו. ענין קריעה לשנים, כמו (ויקרא א יז) ושסע אותו בכנפיו:

ותצלח עליו רוח ה'. והיה בזה גבורה כפולה:

וכבר ספר מעוצם גבורת שמשון שצלחה עליו רוח גבורה מאת ה' עד ששסע כפיר האריות השואג לקראתו כשסע הגדי ומאומה אין בידו, ואחר שנה מהעת הזאת שהיתה האשה הזאת לשמשון לאשה שב שמשון לקחת אותה לו לאשה וידמה שנתנו לה שנים עשר חדש לפרנס את עצמה: