שׁוֹפְטִים י״ג · ח׳

וְצַלִי מָנוֹחַ קֳדָם יְיָ וַאֲמַר בְבָעוּ יְיָ נְבִיָא דַייָ דִשְׁלַחְתָּא יֵיתֵי כְעַן עוֹד לְוָתָנָא וְיַלְפִינָנָא מַה נַעְבֵּד לְרַבְיָא דְאִתְיְלִיד:

אשר שלחת. להנבאות לאשתי:

מה נעשה. כי אולי מהצורך לעשות עמו דבר נוסף על שאר נזירות על היותו מן הבטן:

היולד. אשר יולד:

ויעתר. ענין הרבות תפלה, וכן (בראשית כה כא) ויעתר יצחק:

בי. ענין בקשה:

ויורנו. וילמדנו, כמו (מיכה ד ב) ויורנו מדרכיו:

ויורנו מה נעשה לנער היולד. רצה לומר שהמלאך לא באר רק הנהגת האשה ולא למד אותם הנהגת הילד (בפרט שהיא לא ספרה לו מ"ש מורה לא יעלה על ראשו) ולכן בקש שיבא שנית להורות הנהגת הילד בפרט שהיא נזירות חדשה (כי נזירות שמשון משונה בדיניו שמטמא למתים והכביד שערו אינו מקיל בתער).