וַיֹּ֤אמֶר יִפְתָּח֙ אֲלֵיהֶ֔ם אִ֣ישׁ רִ֗יב הָיִ֛יתִי אֲנִ֛י וְעַמִּ֥י וּבְנֵֽי־עַמּ֖וֹן מְאֹ֑ד וָאֶזְעַ֣ק אֶתְכֶ֔ם וְלֹא־הוֹשַׁעְתֶּ֥ם אוֹתִ֖י מִיָּדָֽם׃

וַאֲמַר יִפְתָּח לְהוֹן אֱנַשׁ דִין הֱוֵיתִי אֲנָא וְעַמִי וּבְנֵי עַמוֹן לַחֲדָא וּבְעֵית אֲנָא מִנְכוֹן וְלָא פְרַקְתּוּן יָתִי מִיֶדְהוֹן:

איש ריב. פעמים רבות הייתי אני ועמי בעלי מריבה עם בני עמון, ומאז צעקתי אליכם להושיע לי, ולא שמעתם אלי (ויתכן שהיה זה בעודו יושב בארץ טוב):

ויאמר יפתח.אמר ג' טענות:

א) איש ריב הייתי אני ועמי ובני עמון, רק אני בעל הריב כי בני עמון רעצו י"ח שנה את בני גלעד והמלחמה היה מוטל רק עלינו.

ב) ואזעק אליכם כל הימים זעקנו ולא באתם להושיענו.