וַיִּצָּֽעֲקוּ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּגִּלְעָ֑ד וַיֵּאָֽסְפוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּצְפָּֽה׃

וְאִתְכְּנִישׁוּ בְּנֵי עַמוֹן וּשְׁרוֹ בַּגִלְעָד וְאִתְכְּנִישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּשְׁרוֹ בְּמִצְפָּה:

ויצעקו. ענין אסיפה הבא בצעקת המאסף:

ויצעקו. זה היה מאת ה' שבני עמון שכבר עברו את הירדן להלחם ביהודה ובנימין (כנ"ל ט') שבו לחזרה ויחנו בגלעד, שם לחצום זה י"ח שנה, ובזה קצר עמלם בל יתפשט על כל השבטים.

ויאספו ב"י -- אבל ב"י כבר התאספו ג"כ בעת עברו את הירדן, וגלעד שעבד אליו גם הוא בקש לו ראש.