שְׁמוּאֵל ב׳ ז׳ · כ״ח

וּכְעַן יְיָ אֱלֹהִים אַתְּ הוּא יְיָ וּפִתְגָמָךְ אִינוּן קְשׁוֹט וּמַלֵלְתָּא עַל עַבְדָךְ יַת טַבְתָא הָדָא:

אתה הוא האלהים. אם כן בידך הכח למלאות דבדיך:

ודברך יהיו אמת. גם ידעתי אשר תקיים דבריך:

ותדבר וגו׳. גם ידעתי שאתה ה׳ דברת עלי הטובה הזאת, כי דברי נתן הנביא דבר ה׳ המה:

ועתה ה' פי' מהרי"א לפי שיאמר אומר אחרי שדוד היה מרבה בתפלה על זה, יורה שהיה בו מעוט אמונה, ושהיה בלתי מאמין אם ביכולת ה' שלא יוכל עליו, ואם בשינוי רצון שימצא בו, ואם נספקו בנבואת הנביא אם דבר ה' הוא, הנה להסיר הספק הזה אמר דוד עוד, ועתה ה' אתה הוא האלהים ובזה הודה על היכולת, ודבריך יהיו אמת רצה לומר שאי אפשר בהם השינוי מצדך, ותדבר אל עבדך את הטובה הזאת ובזה הודה באמתת הנבואה שנאמרה לו: