וַיָּבֹ֜אוּ כׇּל־שִׁבְטֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־דָּוִ֖ד חֶבְר֑וֹנָה וַיֹּאמְר֣וּ לֵאמֹ֔ר הִנְנ֛וּ עַצְמְךָ֥ וּֽבְשָׂרְךָ֖ אֲנָֽחְנוּ׃

וַאֲתוֹ כָּל שִׁבְטַיָא דְיִשְׂרָאֵל לְוַת דָוִד לְחֶבְרוֹן וַאֲמַרוּ לְמֵימָר הָא אֲנָא קְרִיבָךְ וּבִסְרָךְ אֲנַחְנָא:

עצמך ובשרך. אנו קרובים לך כמו כל בית יהודה, כי כולנו בני איש אחד נחנו:

עצמך. מלשון עצם:

ויאמרו לאמר פי' מהרי"א א"ל א. אל תחשוב שבני יהודה הם קרוביך כי גם נחנו עצמך ובשרך אנו כהם: