אַ֞ף כִּֽי־אֲנָשִׁ֣ים רְשָׁעִ֗ים הָרְג֧וּ אֶת־אִישׁ־צַדִּ֛יק בְּבֵית֖וֹ עַל־מִשְׁכָּב֑וֹ וְעַתָּ֗ה הֲל֨וֹא אֲבַקֵּ֤שׁ אֶת־דָּמוֹ֙ מִיֶּדְכֶ֔ם וּבִעַרְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מִן־הָאָֽרֶץ׃

אַף אֲרֵי גַבְרִין רַשִׁיעַיָא קְטַלוּ יַת גְבַר זַכַּאי בְּבֵיתֵיהּ עַל שִׁווּיֵה וּכְעַן הֲלָא אִתְבַּע יַת דְמֵיהּ מִיֶדְכוֹן וַאֲפַלֵי יַתְכוֹן מִן אַרְעָא:

אף כי. רצה לומר: וכל שכן שאהרוג אתכם, כי הרעותם לעשות יותר ממנו, כי ההורג את שאול, הנה במלחמה הרגו על פי שאלתו, וידע כי לא יחיה עוד אחר אשר היה כבר מוכה בחרב, ואף הפרשים הדביקוהו כמו שכתוב למעלה (א ט י) אבל אתם, הלא הרגתם אותו בביתו על משכבו, ומכל שכן שאבקש דמו וכו׳:

ובערתי. ענין הפנוי והסרה, כמו (דברים כו יג): בערתי הקדש:

אף כי רצה לומר שם לא הרג את שאול וגם אם גמר מיתתו לא היה בבית רק במלחמה שכבר היה בן מות, ואף כי פה שהרגוהו ממש לא במלחמה רק בביתו על משכבו זאת שנית ששאול כבר היה מחוייב מיתה על פי נביא שא"ל מחר אתה ובניך עמי על ידי עונותיו, והם הרגו איש צדיק שלא חטא חטא משפט מות ועתה הלא אבקש רצה לומר, א. אבקש את דמו, ב. שחוץ מזה אבער אתכם כי אתם רוצחים שופכי דם נקיים: