שְׁמוּאֵל ב׳ ג׳ · ל״ה

וַאֲתָא כָל עַמָא לְאוֹכָלָא יַת דָוִד לַחֲמָא עַד דְיוֹמָא קַיָם וְקַיֵם דָוִד לְמֵימַר כְּדֵין יַעְבֵּיד לִי יְיָ וּכְדֵין יוֹסִיף אֱלָהֵין קֳדָם מֵיעַל שִׁמְשָׁא אֶטְעוֹם לַחְמָא אוֹ כָּל מִדָעַם:

בעוד היום. כשהיה עוד יום:

כה יעשה וגו׳. הוא ענין שבועה, ורבים כמוהו ימצא במקרא:

כי אם לפני וגו׳. כאשר אם לפני בוא השמש אטעם לחם וכו׳, אז יחול השבועה להתקיים בי:

להברות. להאכילו סעודה מועטת, כמו (לקמן יג ו): ואברה מידה:

מאומה. שום דבר:

אם אטעם לחם כמ"ש שמתענים על הגדולים והוא החזיקו לגדול בתורה: